פסק דין
בפני מונחת תביעה להחזר הוצאות שנגרמו לתובעת וכן תשלום עבור עוגמת נפש . כמו כן, מונחים בפני כתב הגנה ופרוטוקול הדיון מיום 24.4.13.
הצדדים ועיקרי טענותיהם:
התובעת טוענת, כי הנתבע פתח תיק בהוצאה לפועל (להלן: "הוצל"פ") נגד אחיה, לאחר שניתן פסק דין בבית משפט השלום עקב חוב שלו לבנק.
לטענתה, למרות הכתובת, רח' בורלא יהודה 38/25 תל-אביב אשר צוינה בכתב התביעה שהוגש נגד אחיה, בפסק הדין שניתן נגדו ובתיק ההוצל"פ שנפתח, שינה הנתבע את כתובתו של אחיה בתיק ההוצל"פ לכתובת המגורים שלה, רח' סטימצקי.
זאת ועוד, טוענת הנתבעת , לאחר השינוי הנ"ל שערך הנתבע, הצהיר אחיה, החייב בתיק, בפניי עו"ד, בתצהיר שצירף לבקשה שהגיש להוצל"פ בדבר מתן צו תשלומים בתיק, כי כתובתו המעודכנת הינה ברח' בראלי 16 בתל-אביב. למרות זאת בחר הנתבע להמשיך ולפעול נגד האח בכתובתה של התובעת.
לטענתה, הדבר נעשה על מנת להפעיל אמצעי לחץ עליה, מאחר ולנתבע היה ידוע כי אחיה לא מתגורר בביתה.
התובעת טוענת שלא היה ידוע לה כי הכתובת שעודכנה בתיק ההוצל"פ שהתנהל נגד אחיה היא כתובת מגוריה.
ביום 29.5.12 הודיע לה השומר בבניין מגוריה כי נציגי הבנק מאיימים לפרוץ לדירתה בטענה שאחיה מתגורר שם. לטענתה, השומר הבהיר חוזר ואומר לנציגי הבנק כי לא מתגורר בדירה זו שום אדם בוגר פרט לתובעת.
טוענת התובעת, בשל איומי הנציגים שהופיעו בפתח דירתה, כי יפרצו את דלת הכניסה בכוח אם לא תותר הכניסה אליה ועל מנת להוכיח כי אחיה לא מתגורר עמה, יצאה באמצע יום עבודתה לכיוונם.
לטענת התובעת באותו ביקור , לקחו נציגי הנתבע מביתה את הטלוויזיה המשמשת את ילדיה בצורה ברוטלית לעיני ילדה בן ה-9. בשל כך עבר בנה סערת רגשות.
לטענתה, למרות שבדירה היו חפצים אחרים יקרי ערך, בחרו הם להוציא מביתה את הטלוויזיה במטרה לגרום לה להפעיל לחץ על אחיה לשלם חובותיו.
הנתבעת מדגישה כי לא קיבלה לפני האירוע התראה על עיקול קיים או כוונה לעקל בעתיד או להוציא מיטלטלין מדירתה.
הנתבעת טוענת כי מיד לאחר האירוע שלחה לב"כ הנתבע, באמצעות עו"ד, מכתב , בו מבהיר עו"ד לב"כ הנתבע כי הטלוויזיה נלקחה בניגוד לדין, על אף שהחייב לא מתגורר בדירה. בתגובה לכך הנתבע דחה את טענותיה, הציע לה להביא אסמכתא המעידה כי היא זו שרכשה את הטלוויזיה והוסיף שביום 28.3.12 הונח עותק מהודעה על עיקול מיטלטלין בתיבת הדואר שלה.
בעקבות זאת, לטענתה, נערכה שיחת טלפון בינה לבין הנתבע שבסופה הבין ב"כ הנתבע כי אחיה לא מתגורר עמה ולמרות זאת, ניסה הנתבע לסחוט ממנה תשלום של 1,000 ₪ עבור החזרת הטלוויזיה.
הנתבעת חוזרת על טענתה שבדירתה לא היה כל מיטלטלין השייכים לאחיה והטלוויזיה, אותה לקחו נציגי הבנק, הייתה שייכת לה.
בשל סירוב הנתבע להשיב את הטלוויזיה, טוענת התובעת, פנתה היא ללשכת הוצל"פ כדי שישיבו לה את הטלוויזיה. רשם ההוצל"פ קבע כי עליה לבקש פסק דין הצהרתי הקובע כי המיטלטלין בביתה הינם בבעלותה בלבד.
ביום 23.10.12 ניתן פסק דין בהמרצת פתיחה לגבי המיטלטלין הקובע כי הבעלות על המיטלטלין ברח' סטימצקי הינם בבעלות התובעת בלבד.
עוד טוענת התובעת כי מס' בקשות שהגיש הנתבע מלמדות כי הוא ידע שהחייב לא מתגורר בבית, כגון, הבקשה שהגיש הנתבע ביום 21.6.12 לשינוי כתובת החייב לרח' בראלי 16, כתובת שהחייב מסר בעצמו בתצהירו כשמונה חודשים קודם לכן, בד ובד הגיש הנתבע בקשה לעיקול מיטלטלין בכתובת שביקש לשנות, קרי רח' בראלי 16 .
לטענתה, בקשות אלו מראות כי הנתבע ידע שהחייב לא מתגורר בדירה הן בזמן הוצאת הטלוויזיה מביתה ובוודאות בזמן שהיא נאלצה להגיש המרצת פתיחה להוכחת טענותיה.